ההבדל העיקרי בין מצב הגלישה הפרטי של Firefox ו- Chrome
- קטגוריה: מרשתת
מרבית הדפדפנים המודרניים נשלחים עם מצב גלישה פרטי שניתן להפעיל באופן עצמאי ממפגש הגלישה הראשי. זה מונע את הקלטת המידע ההיסטורי בדפדפן כך שלא ניתן לאחזר מידע אודות הפעלת הגלישה הפרטית לאחר סגירת החלון.
אמנם בהחלט ניתן להשיג אותה מטרה באופן ידני ללא מצב זה, למשל על ידי ניקוי ההיסטוריה, קובצי ה- cookie וקובצי המטמון באופן סלקטיבי כדי למחוק עקבות, אך הוא נוח לשימוש ולא כזמן.
כל מצבי הגלישה הפרטיים פועלים באופן דומה. הם משריצים בחלון דפדפן חדש שאינו תלוי מההפעלה הראשית. משתמשים יכולים לפתוח כרטיסיות בחלון ולגשת לאתרים רבים ככל שהם רוצים.
עם זאת יש הבדל בין אופן הפעולה של הגלישה הפרטית של Firefox לבין מצב גלישה בסתר של Chrome.
אם אתה משתמש במצב גלישה בסתר, ייתכן ששמת לב שאינך יכול לשחזר כרטיסיה סגורה במצב זה. לא כל משתמש דורש פונקציונליות זו אך אם במקרה השתמשתם במצב הרבה, יתכן שנתקלתם במצבים בהם סגרתם כרטיסייה רק כדי להגיע לנקודה בהמשך בו הייתם צריכים לפתוח אותה מחדש בדפדפן.
עם זאת, הדבר לא אפשרי, ואם אינך זוכר את הכתובת או את האתר ממנו פתחת, אין לך מזל ולא יכולת לפתוח אותה שוב.
ופיירפוקס? Firefox מטפל בחלונות גלישה פרטיים כמופעים משלהם. המשמעות היא שתוכלו לפתוח כרטיסיות סגורות מחדש כשאתם משתמשים במצב הגלישה הפרטי של Firefox. לשם כך, השתמש ב- Ctrl-Shift-t או לחץ באמצעות לחצן העכבר הימני על סרגל הכרטיסיות ובחר באפשרות לבטל את הסגירה מתפריט ההקשר.
הערה צדדית: אופרה מטפלת בצורה זו כמו גוגל כרום, ככל הנראה מכיוון שהיא מבוססת גם על כרום, ואילו Internet Explorer של מיקרוסופט זהה לפיירפוקס.
אתם עשויים לתהות מדוע היישום שונה כשמדובר בביטול הכרטיסיות בגלישה פרטית. לא נראה שיש תשובה רשמית לכך, אך ההסבר הסביר ביותר הוא שפיירפוקס ו- Internet Explorer מטפלים במידע ברמת החלון ואילו דפדפנים מבוססי כרום ברמת טאבים במקום זאת.
האם אתה משתמש במצב גלישה פרטי? איזה יישום הגיוני לך יותר?